מלטז: מדריך הגזע המלא — אופי, טיפוח, גודל והתאמה למשפחה
בעמוד הזה
- מלטז במבט אחד
- מאיפה הגיע הגזע, ולמה השם קצת מטעה
- גודל ומשקל: כמה קטן זה מלטז
- הפרווה: לבנה, ארוכה ובלי פרווה תחתית
- מלטז ננסי ומלטז רוסי ננסי: מה עומד מאחורי השמות
- אופי: מה לצפות בבית
- טיפוח בשגרה: הלב של העבודה
- פעילות, חום וחיים בדירה ישראלית
- אילוף והישארות לבד
- בריאות: מה כן כדאי לדעת, ומתי פונים לווטרינר
- רישיון, שבב וחיסון כלבת בישראל
- למי המלטז פחות מתאים
- ואם רוצים מלטז: גם אימוץ הוא אפשרות
עודכן לאחרונה: אוקטובר 2026. נתוני הגודל, המשקל והפרווה נבדקו מול תקן הגזע של ה־FCI ומול דפי הגזע של מועדוני הכלבנות האמריקני והבריטי.
מלטז הוא אחד הכלבים הקטנים שהכי קל לזהות ברחוב: גוף קטן, עיניים כהות וגדולות, ופרווה לבנה שאם לא גוזזים אותה היא נופלת עד הרצפה. בישראל הוא גם אחד הגזעים שהכי הרבה מחפשים, ולא במקרה. הוא קטן מספיק לדירה בקומה רביעית בלי מעלית, חברותי, ונקשר מאוד לאנשים שלו.
אבל מלטז הוא לא בובה. מאחורי המראה יש כלב עם צרכים ברורים: סירוק כמעט כל יום, נוכחות של אנשים בבית, וחינוך עקבי כמו לכל כלב אחר. המדריך הזה מסדר את מה שידוע על הגזע ממקורות התקן, מסביר מה עומד מאחורי שמות כמו "מלטז ננסי", ואומר בגלוי למי הגזע פחות מתאים.
מלטז במבט אחד
הנתונים בטבלה לקוחים מתקן הגזע הרשמי של ה־FCI, הפדרציה הבינלאומית לכלבנות (תקן מספר 65, בגרסה שפורסמה ב־2015), ותוחלת החיים מדף הגזע של מועדון הכלבנות האמריקני, AKC.
| מאפיין | מה התקן אומר |
|---|---|
| קבוצה | קבוצה 9, כלבי לוויה וכלבי טוי, בתת־הקבוצה של הבישונים והגזעים הקרובים להם |
| מוצא | אזור מרכז הים התיכון, בחסות איטליה |
| גובה בשכמה | זכרים 21 עד 25 ס״מ, נקבות 20 עד 23 ס״מ |
| משקל | 3 עד 4 ק״ג |
| פרווה | ארוכה מאוד, ישרה ומשיית, בלי פרווה תחתית |
| צבע | לבן טהור, גוון שנהב חיוור מותר |
| תוחלת חיים | 12 עד 15 שנים לפי AKC |
מאיפה הגיע הגזע, ולמה השם קצת מטעה
השם מרמז על האי מלטה, אבל התקן של ה־FCI מסביר שזה לא בהכרח המקור. לפי התקן, המילה "מלטז" נגזרת משורש שמי, "מאלאט", שפירושו מחסה או נמל, ואותו שורש מופיע בשמות של כמה מקומות ימיים באזור, ובהם מלטה עצמה. כלומר, השם מספר יותר על הנמלים מאשר על אי מסוים.
גם הסיפור של הגזע קשור לנמלים. התקן מתאר את אבות המלטז ככלבים קטנים שחיו בערי הנמל של מרכז הים התיכון וצדו עכברים וחולדות במחסנים ובבטן הספינות. כלבים קטנים בשם הלטיני canes melitenses מוזכרים כבר ברשימת כלבים מתקופת אריסטו, ואחר כך הם מופיעים ברומא העתיקה ובציורים של תקופת הרנסנס, לצד נשות האצולה. מכלב עבודה בנמל הוא הפך עם השנים לכלב לוויה מובהק, וזה בדיוק התפקיד שהתקן מגדיר לו היום.
גודל ומשקל: כמה קטן זה מלטז
מלטז בוגר שעומד בתקן שוקל 3 עד 4 ק״ג, והגובה שלו בשכמה, הנקודה הגבוהה ביותר בגב מעל הכתפיים, הוא 21 עד 25 ס״מ אצל זכרים ו־20 עד 23 ס״מ אצל נקבות. מועדון הכלבנות האמריקני מנסח את זה קצת אחרת: גובה של 7 עד 9 אינץ׳ ומשקל של פחות מ־7 פאונד, כלומר בערך עד 3.2 ק״ג. הפער בין שני התקנים קטן, אבל הוא מזכיר שאין מספר אחד מקודש.
עוד פרט שמשנה את המראה: הגוף של המלטז ארוך מהגובה שלו בערך בשליש. זה כלב מוארך מעט, לא ריבועי, והפרווה הארוכה מדגישה את זה עוד יותר. מי שרואה מלטז גזוז קצר מופתע לפעמים כמה הוא קטן ורזה מתחת לכל השיער.
בפועל, כלבים רבים בישראל לא נמדדים מול תקן ואין סיבה שיימדדו. כלב בית שוקל קצת יותר או קצת פחות זה לא סיפור. המספרים חשובים בעיקר כשמישהו מנסה למכור לכם "מלטז מיוחד" בגלל שהוא קטן במיוחד, ועל זה בהמשך.
הפרווה: לבנה, ארוכה ובלי פרווה תחתית
הפרווה היא סימן ההיכר של הגזע. לפי התקן היא צפופה, מבריקה ומשיית, ארוכה מאוד וישרה לכל אורכה, בלי גלים ובלי תלתלים. החשוב ביותר מבחינת בעלי הכלב: אין למלטז פרווה תחתית. אין לו שכבה צמרית רכה מתחת לשיער החיצוני, כמו שיש לכלבים רבים אחרים.
מכאן נובעת גם שאלה שחוזרת שוב ושוב: האם מלטז מתאים לאלרגיים? התשובה הכנה היא שאי אפשר להבטיח. מועדון הכלבנות האמריקני עצמו כותב שאין כלב, גזע או תערובת שהם היפואלרגניים במאה אחוז. מי שאלרגי צריך לבלות זמן עם מלטז בוגר לפני שמחליטים, ולהתייעץ עם רופא, ולא לסמוך על תווית.
ומה עם מלטז שחור או מלטז חום? התקן ברור כאן במיוחד. הצבע היחיד הוא לבן טהור, עם גוון שנהב חיוור כאפשרות מותרת. שאריות של כתום חיוור נסבלות אבל נחשבות פגם, וכל צבע אחר, כמו גם כתמים בצבע אחר, פוסלים את הכלב מבחינת התקן. כלב קטן ושעיר בצבע חום או שחור יכול להיות כלב נהדר, אבל לפי התקן הוא אינו מלטז, ושווה לשאול מה בדיוק עומד מאחורי השם שמוצמד אליו.
מלטז ננסי ומלטז רוסי ננסי: מה עומד מאחורי השמות
חיפוש קצר ברשת מעלה מהר את הצירופים "מלטז ננסי", "מיני מלטז" ו"מלטז רוסי ננסי". בתקן של ה־FCI אין אף אחד מהם. יש מלטז אחד, בגודל אחד, והטווח שלו כבר קטן מאוד. התקן אפילו מגדיר כפגם חמור זכר שגובהו מתחת ל־19 ס״מ או נקבה מתחת ל־18 ס״מ, כלומר כלב קטן מהטווח לא נחשב גרסה משופרת אלא סטייה ממנו.
אז למה השמות האלה קיימים? בעיקר כי הם עובדים בשיווק. "ננסי" נשמע מיוחד ו"רוסי" נשמע אקזוטי, אבל אין מאחוריהם סטנדרט שאפשר לבדוק. מי ששומע אותם צריך לשאול שאלות, לא לשלם יותר. התקן כותב במפורש שרק כלבים בריאים, מבחינה תפקודית וקלינית, ובמבנה האופייני לגזע, ראויים להתרבות. הניסוח הזה אומר הרבה על סדר העדיפויות הנכון: בריאות ומבנה תקין לפני גודל.
אם השאלה שלכם היא בעצם "מה ההבדל בין מלטז ננסי למלטז", התשובה הקצרה היא שמבחינת הגזע אין הבדל, יש רק כלבים קטנים יותר וקטנים פחות בתוך אותו גזע, ולפעמים כלבים שבכלל אינם מלטז.
אופי: מה לצפות בבית
התקן מתאר את המלטז בארבע מילים: עליז, חיבתי, רגוע מאוד ונבון מאוד. מועדון הכלבנות הבריטי מוסיף שהוא מתוק מזג וחכם. בעלי מלטז יזהו את זה מהר: זה כלב שרוצה להיות איפה שאתם נמצאים, עוקב אחריכם מהמטבח לסלון, ושמח בעיקר כשיש חברה.
החיבה הזאת היא גם האתגר. כלב לוויה שנבנה במשך מאות שנים כדי להיות קרוב לאדם לא תמיד אוהב להישאר לבד שעות ארוכות. זה לא אומר שאי אפשר לגדל מלטז כשעובדים מחוץ לבית, אבל זה אומר שצריך ללמד אותו להישאר לבד בהדרגה, ולא לקוות שזה יסתדר.
עם ילדים, הגודל הוא השיקול המרכזי. כלב של 3 ק״ג יכול להיפגע מנפילה מהידיים או מקפיצה מהספה, ולכן כדאי לקבוע כלל פשוט: ילדים קטנים לא מרימים את הכלב בלי מבוגר, ומשחקים איתו על הרצפה. מלטז שמרגיש בטוח יכול להיות חבר נפלא לילדים, אבל ההשגחה עליכם.
טיפוח בשגרה: הלב של העבודה
מועדון הכלבנות הבריטי ממליץ על טיפוח כל יום, וזה לא מוגזם. פרווה ארוכה, משיית ובלי פרווה תחתית נוטה ליצור קשרים, במיוחד מאחורי האוזניים, בבתי השחי ובין הרגליים. סירוק קצר כל יום חוסך שעה של התרת קשרים בסוף השבוע, וגם הופך את הטיפוח להרגל רגוע ולא למאבק.
| מה | באיזו תדירות, בערך | הערה |
|---|---|---|
| סירוק והברשה | כל יום | מברשת רכה ואחריה מסרק מתכת, כדי לוודא שאין קשרים צמודים לעור |
| ניקוי אזור העיניים | כל יום או כל יומיים | בעדינות, ובשאלות על כתמים או הפרשות פונים לווטרינר |
| רחצה | לפי הצורך | שמפו לכלבים בלבד, וייבוש יסודי עד השורש |
| תספורת אצל ספר כלבים | לפי אורך הפרווה שבחרתם | פרווה קצרה קלה יותר לתחזוקה, אבל עדיין צריכה סירוק |
הרבה בעלים בישראל מוותרים על הפרווה הארוכה של התערוכות ובוחרים בתספורת קצרה, שנקראת לפעמים "תספורת גור". זה פתרון הגיוני לאקלים שלנו ולחיים עם כלב שיוצא לגינה, ובלבד שזוכרים שגם פרווה קצרה צריכה מסרק. כתמים חומים־אדמדמים מתחת לעיניים הם תלונה נפוצה אצל כלבים לבנים. מנקים בעדינות, אבל אם רואים אדמומיות, הפרשה סמיכה או שהכלב מגרד את העין, זה כבר עניין לווטרינר ולא לטיפוח.
כדאי להתחיל להרגיל את הכלב למגע בכפות, באוזניים ובפנים כבר כשהוא צעיר. על החודשים הראשונים, כולל הרחצה הראשונה ושלבי הטיפוח, כתבנו במדריך על גור מלטז.
פעילות, חום וחיים בדירה ישראלית
לפי מועדון הכלבנות הבריטי, מלטז צריך עד חצי שעה של פעילות ביום, ומתאים גם לדירה וגם לבית עם חצר קטנה. זה מה שהופך אותו לבחירה נפוצה בערים. אבל חצי שעה של פעילות היא לא אפס: טיולים קצרים, הרחה, משחק בבית וצעצועי האכלה עושים את ההבדל בין כלב רגוע לכלב משועמם שנובח על כל דלת בחדר המדרגות.
הקיץ הישראלי הוא שיקול אמיתי. מדרכה חמה בצהריים לא מתאימה לכפות של אף כלב, ובטח לא של כלב קטן שקרוב לאספלט. מעבירים את הטיולים לבוקר המוקדם ולערב, בוחרים מסלולים מוצלים, ותמיד יוצאים עם מים. אם בימים חמים הכלב מתנשם בכבדות, נחלש או מסרב ללכת, מכניסים אותו לצל, ואם זה לא חולף, מתקשרים לווטרינר.
אילוף והישארות לבד
המלטז נבון, וזה עוזר באילוף, בתנאי שהשיטה מתאימה לו. כלב רגיש וקטן לא מגיב טוב לצעקות או לכוח. חיזוק חיובי, אימונים קצרים ועקביות בין כל בני הבית עובדים הרבה יותר טוב. את העקרונות הבסיסיים, מהגיל המתאים להתחלה ועד הפקודות הראשונות, פירטנו במדריך אילוף כלבים.
שני נושאים מצריכים תשומת לב מיוחדת אצל מלטז. הראשון הוא גמילה מצרכים, שאצל כלבים קטנים לוקחת לפעמים יותר זמן, כי קל לפספס תאונה קטנה על השטיח. השני הוא הישארות לבד. מתחילים בדקות ספורות, יוצאים בלי פרידות דרמטיות וחוזרים בלי חגיגה, ומאריכים בהדרגה. כלב שלמד שהיציאה שלכם היא חלק רגיל מהיום יהיה רגוע יותר, וגם השכנים יודו לכם.
בריאות: מה כן כדאי לדעת, ומתי פונים לווטרינר
המדריך הזה לא נכנס לאבחנות. מה שכן כדאי לדעת הוא שמועדון הכלבנות הבריטי ממליץ, כפרקטיקה מיטבית לפני רבייה, על בדיקות עיניים לכלבי הגזע. מכאן שאלה הגיונית לשאול בכל מקום שממנו מגיע מלטז: האם ההורים נבדקו, ואצל מי. שאר שאלות הבריאות, מחיסונים ועד שיניים, שייכות לשיחה עם הווטרינר שלכם.
הכלל הפשוט: כל שינוי שנמשך יותר מיום או יומיים, כמו ירידה בתיאבון, צליעה, הקאות חוזרות, גירוד עיקש, ריח חריג מהאוזניים או הפרשה מהעיניים, הוא סיבה להתקשר למרפאה. ומה שנראה דחוף, כמו קושי בנשימה, התמוטטות או בליעה של משהו חשוד, לא מחכה בכלל. עדיף לשאול מוקדם מדי מאשר מאוחר מדי.
רישיון, שבב וחיסון כלבת בישראל
מלטז קטן לא פטור מהחובות של כל בעל כלב בישראל. לפי פרסומי השירותים הווטרינריים של רשויות מקומיות, נכון לאוקטובר 2026, כל כלב מעל גיל שלושה חודשים צריך רישיון החזקה מהווטרינר הרשותי, שמחודש מדי שנה. כל כלב צריך להיות מסומן בשבב אלקטרוני, וצריך להתחסן נגד כלבת. לפי ההנחיות שנכנסו לתוקף באפריל 2024, כלב שלא חוסן בעבר מקבל שתי מנות בהפרש של כחודשיים, ואחר כך חיסון פעם בשנתיים.
הפרטים, האגרות ושעות הקבלה משתנים בין רשות לרשות, ולכן המקום לבדוק אותם הוא השירות הווטרינרי של העירייה או המועצה שבה אתם גרים.
למי המלטז פחות מתאים
מלטז הוא בחירה טובה להרבה בתים, אבל לא לכולם. הוא פחות מתאים למי שמחפש כלב בלי תחזוקה, כי הסירוק היומי הוא חלק מהעסקה. הוא פחות מתאים למי שנמצא מחוץ לבית רוב שעות היום בלי שום פתרון, כי זה כלב שבנוי לחברה. הוא גם לא הכלב למי שרוצה שותף לריצות ארוכות או לטיולים במדבר בקיץ.
ומי שמתלבט בין כמה גזעים קטנים ולבנים יכול להשוות. השיצו דומה בגודל ובצורך בטיפוח, אבל בעל מבנה פנים שונה, ועליו כתבנו במדריך על כלב שיצו. מי שמחפש פרווה מתולתלת יכול לקרוא על מלטיפו, הכלאה בין מלטז לפודל.
ואם רוצים מלטז: גם אימוץ הוא אפשרות
לא כל מלטז מגיע כגור. מדי פעם מגיעים מלטזים בוגרים לעמותות ולכלביות עירוניות, בגלל מעבר דירה, שינוי משפחתי או בעלים שלא היו מוכנים לטיפוח. כלב בוגר מגיע עם אופי שכבר אפשר לראות, ולפעמים זה יתרון גדול. את תהליך האימוץ דרך עמותה רשומה או כלבייה עירונית, ומה לשאול לפני שחותמים, הסברנו במדריך על כלבים קטנים לאימוץ.
מה שלא כדאי לעשות הוא להחליט לפי תמונה. מלטז הוא כלב לשנים ארוכות, ומי שיודע מראש כמה זמן הוא מוכן להשקיע בסירוק, בחינוך ובנוכחות, יבחר טוב יותר מכל מי שבחר רק לפי הפרווה הלבנה.
מדריך הגזעים הוא אתר מידע עצמאי. הוא אינו מוכר, אינו מתווך ואינו מפרסם כלבים למכירה או למסירה, והמידע כאן אינו תחליף לייעוץ וטרינרי. בכל שאלה על בריאות הכלב יש לפנות לרופא וטרינר מורשה.
קראו גם: בישון פריזה: כלב קטן ועליז — המדריך הישראלי המלא לפני אימוץ או קנייה · כלב פומרניין: קטן, פרוותי ומלא אופי — כמה עבודה הוא באמת דורש?
מדריך הגזעים הוא אתר תוכן עצמאי: אין כאן מכירה או תיווך של בעלי חיים, אין מודעות ואין פרטי מגדלים.


